<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' שופר ח"ג</h1>
<h2>דף י.</h2>
[ר"ה ל"ד ע"ב] אר"י שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא. תנן התם שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא מט' בני אדם לא יצא תקיעה מזה ותרועה מזה בזה אחר זה יצא ואפי' בסירוגין ואפי' כל היום כולו והא דאר"י משום ר"ש בן יהוצדק בהלל ומגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש דרבי' היא וליתא והלכתא חוזר למקום שפסק בתקיעה ובהלל ובמגילה וכן אם תקע מקצת תקיעה ונאנס ועמד אחר תחתיו מתחיל ממקום שפסק אעפ"י ששהה שם הרבה. ת"ר תקיעות אין מעכבות זא"ז [וכו'] ברכות ותקיעות של ר"ה ויוה"כ מעכבין זא"ז ואם הקדים זכרונות למלכיות או הקדים תרועה קודם תקיעה ראשונה לא יצא. אלא פשוטה לפניו ולאחריו ותרועה באמצע. ותניא בתוספתא (פ"ב) תקיעה וברכה בין הקדים ברכה לתקיעה בין הקדים תקיעה לברכה יצא. ותניא כשהוא שומען שומען על הסדר ועל סדר ברכות בד"א בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומעין על הסדר ושלא על סדר ברכות ויחיד שלא תקע חבירו תוקע(ין) [לו] ויחיד שלא בירך אין חבירו מברך [עליו]. מצוה בתוקעין יותר מן המברכין כיצד שני עיירות בא' תוקעין ובא' מברכין הולך למקום שתוקעין ואין הולך למקום שמברכין. ואע"ג דהכא ודאי והכא ספק. ומסתברא בימי השמד שמתייראין לתקוע בגלוי.
